הנביא היהודי שעל ראשו הציע היטלר 200,000 מארק. וולף מסינג (1899-1974), המדיום היהודי, שניבא את נפילתה של גרמניה הנאצית ומותו של היטלר, הצליח לחמוק מציפורניו של הצורר הנאצי. לאחר בריחתו מגרמניה והגעתו לבריה"מ הוא נבחן ביכולותיו עד כדי התעללות ע"י הדיקטטור הפרנואיד,סטלין, והדהים את העולם בכוחותיו הטלפתיים. וולף מסינג נחשב בעיני רבים לנביא הנשכח של המאה-20.



מסינג נולד למשפחה יהודית בכפר גורה קלוואריה בפולין, טרטוריה של האימפריה הצארית הרוסית בזמנו. החיים בכפר היו קשים ומשפחת מסינג חייה תחת עוני מחפיר במחשבה מה יאכלו למחרת. אביו היה שתיין ואמו הייתה היחידה שדאגה להאכיל את שתי בנותיה ובנה הצעיר, וולף.

בגיל צעיר מאוד סובביו של וולף החלו להתוודות לכישרונות המיוחדים שלו. אחת מפעמים אלו היה כאשר וולף הקטן ניסה להסביר לאמו הכועסת למה בכל לילה הוא קם להאכיל את הפרה האהובה שלהם, "מאשה", שהייתה ספקית המזון העיקרית של המשפחה הענייה. וולף הסביר ש-"מאשה" הולכת למות בקרוב בזמן שאמו מגרשת אותו בצעקות חזרה למיטתו. לאחר מספר ימים ללא שום סיבה נגלת לעין, הפרה התמוטתה ומתה. השמועות על הילד המוזר שמדבר נבואות התפזרו בכל הכפר.

כשהיה בן 11 בחזרתו מבית הספר בצורה ספונטנית לחלוטין הוא ברח מהבית והגיע לברלין לאחר שהיסתנן לרכבת נוסעת ללא כרטיס. הסיפור מספר שכאשר וולף נתפס על ידי הכרטיסן שדרש לראות כרטיס, מסינג הושיט לו חתיכת נייר ריקה וגרם לו לחשוב שהנייר הינו כרטיס. לאחר שהכרטיסן החזיר בחזרה לוולף הקטן את הכרטיס הוא שאל אותו מדוע ישן מתחת למושבים אם יש לו כרטיס לרכבת. בברלין עסק מסינג מעט בעבודה שחורה. לעתים קרובות לא היה לו מה לאכול. במהלך אחת ההתעלפויות שנגרמו על ידי ההרעבה הוא נלקח לבית חולים, שם,נוירופתולוג, פרופסור עאדל גילה את יכולותיו. לפי גרסה מקובלת, וולף הצליח לקרוא את המחשבות של הרופא, כאשר הוא חשב כי חייבים להזעיק משטרה כדי להעביר את הילד לבית יתומים. הילד צעק שאינו צריך את המשטרה שתיקח אותו לבית יתומים רגע לפני שפרופסור עאדל המבוהל התכוון להזעיקם.

וולף מסינג המתבגר הצליח לבסס את מעמדו כמדיום קורא מחשבות במופעי תאטרון ברחבי ברלין והרוויח 5 מארק ביום, מספיק כדי לא להישאר רעב עוד. הצלחתו אינה נותרה אלמונית וזמן קצר לאחר מכן הוא כבר מצא את עצמו בחברתם של מלומדים גדולים כמו אלברט איינשטיין וסיגמונד פרויד.

איינשטיין ופרויד היו מעוניינים מאוד לבחון את יכולותיו המסתוריות של הנער בן ה-17 והם לא נותרו מאוכזבים. הסיפור מספר שוולף מסינג הוזמן לדירתו של סינמונד פרויד בווינה, אוסטריה, שם נכח גם אלברט איינשטיין. הניסוי ששני המלומדים הכינו עבור מסינג הצעיר היה פשוט למדי. סיגמונד פרויד יעלה מחשבה של פעולה בראשו ועל וולף מסינג יהיה הצורך להוציאה לפועל על מנת להוכיח שאכן יש ביכולתו לקרוא מחשבות. שלושת הגברים התיישבו סביב שלוחן עגול בסלון הבית והחלו בניסוי. לפתע, קם מסינג מהשולחן, ניגש לאלברט איינשטיין וללא כל התראה תלש שיערה משפמו. סיגמונד פרויד שניסה לעצור את צחוקו הבלתי נשלט תוך כדי נסיון להסביר בגמגומים לאיינשטיין ההמום שמסינג ביצע בדיוק את הפעולה עליה חשב.

בזמן מלחמת העולם הראשונה נסע מסינג לטייל בדרום אפריקה והמזרח הרחוק. הוא חזר בסופו של דבר למקום הולדתו שהיה כעת חלק מפולין העצמאית. בכל הזמן הזה הוא המשיך להתפרנס מהופעותיו בהם הציג את יכולותיו הטלפתיות וטריקים בלתי יאומנים. אחד הטריקים המפורסמים שלו היה כאשר ניסה בהצלחה לתפקד כנהג מונית המקבל הוראות נסיעה שוטפות מהנוסע שלו בעוד שעיניו מכוסים כך שלא יוכל לראות דבר.

ב-1937, זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה, וולף מסינג במופעיו החל להצהיר על נבואת תבוסתו ומותו של הצורר הנאצי, הדולף היטלר, במידה וינסה לפלוש לברית המועצות מה שאכן קרה במבצע "ברבוסה" ב-1941. החדשות על נבואותיו שנתפסו כהסתות נגד גרמניה הגיעו לאוזניהם של המשטרה הגרמנית החשאית ולאלו של היטלר. היטלר הורא לתפוס ולהעניש את המסית היהודי כאשר הציע על ראשו 200,000 מארק. המשטרה החשאית הגרמנית הייתה כבר בעקבותיו.

בשנת 1939, בתחילת מלחמת העולם השנייה, וולף מסינג נאלץ לברוח לברית המועצות. הקג"ב ששמעו על יכולותיו של מסינג ואסרו אותו בהגיעו לבריה"מ. הם הודיעו לו שמצפה לו מבקר מיוחד שרוצה לפגוש אותו. המבקר התגלה כיוסיף סטלין בכבודו ובעצמו. סטלין התעניין במקרה של וולף מסינג, והיה נחוש בדעתו לבדוק את האותנטיות של היכולות שלו. בניסוי אחד שהכין לו סטלין, על מסינג היה ללכת לבנק הלאומי של בריה"מ בליווי משקיפים ולהוציא משם 100,000 רובל. מסינג נכנס לבנק, הציג לקופאי פתק, וביקש 100,000 רובלים. הפתק היה למעשה נייר ריק. הקופאי מסר את הכסף מסיבה לא ברורה. מסינג ארז את השטרות לתוך תיק יד ויצא מהבנק לדרכו. הוא נעצר מיד על ידי שני המשקיפים העמומים שחיכו לו מחוץ לבנק והיו עדים למתרחש. הם נכנסו בחזרה לבנק עם מסינג על מנת להחזיר את הכסף ולברר מה קרה. מסינג מסר את הכסף בחזרה לקופאי בעוד ששני המשקיפים מטילים עליו האשמות והאיומים. הקופאי התמוטט עם התקף לב כשהבין מה עשה.

ברית המועצות- 1 רובל 1938

ברית המועצות- 3 רובל 1938

ברית המועצות- 5 רובל 1938

מבחן נוסף שנקבע למסינג על ידי סטלין הפרנואיד היה להיכנס לביתו בקרמלין אשר מוקף שומרים חמושים מכל עבר ללא כל אישור מעבר, יותר ממשימה בלתי אפשרית. שני המשקיפים מהבנק הסבירו למסינג ההמום את משימתו שתוכננה על ידי סטלין במקרה והיה מצליח במשימתו הראשונה בבנק. סטלין שעבד במשרד שלו היה כל כך עצבני כאשר מסינג נכנס למשרדו בלי לדפוק בדלת שהיה מוכן כבר להוציא את כל שומריו להורג. מסינג הנחרד מאימתו של סטלין החל להסביר שהוא שידר טלפתית לשומריו בקרמלין שהוא ראש המשטרה החשאית, לוורנטי בריה. כל השומרים שנחקרו בקפדנות דבקו באותה גרסה, שאכן ראו את ראש המשטרה החשאית, לוורטי בריה, נכנס ולעולם לא את וולף מסינג.

לאחר שוולף מסינג עמד במבחנים נוספים שהציב לו סטלין הוא מצא את עצמו מבקר לעתים תכופות בחברתו של סטלין. סטלין החל להאמין שמסינג בעל כוחות מיוחדים מסוימים אך עדיין התייחס אליו בחשדנות הרבה בגלל דעותיו האנטישמיות על היהודים שהצטיירו בעיניו כחלקלקים ורמאים. וולף מסינג דיבר הרבה על נבואתו שקבעה כי אם היטלר יפלוש לבריה"מ, הוא ימצא את מותו ויפסיד במלחמה. הוא טען שהיטלר אכן יפלוש לבריה"מ ויש להתכונן למצב כזה. אולם, סטלין נמנע מלשמוע בעצתו ונכנס למלחמה עם גרמניה לא מוכן, מה שגרם כמעט לתבוסתה של בריה"מ. במהלך מלחמת העולם השנייה, סטלין השתמש רבות בנבאותיו החיוביות ומופעיו המשעשעים של מסינג על מנת לעלות את מורל העם.

לאחר המלחמה העולם השנייה, בתחילת שנות ה-50 כפה סטלין על וולף מסינג ללכת להיבדק על ידי מדענים רוסים על מנת שיוכלו לקבוע מבחינה מדעית אם אכן הוא מסוגל לקרוא מחשבות. קביעתם של המדענים הייתה חיובית. הם טענו שגלים חשמליים במוחו של וולף מסינג פעלו כראדר אותות. הם קבעו שמוחו של מסינג שלח אותות ברדיוס מסביבו שיכלו להגיע אל שכבת המוח האחראית למחשבות של אנשים אחרים הנמצאים בקרבתו. כמוכן, בדרך זאת יש ביכולתו לחדור למחשבותיהם של אנשים אחרים ולשדר להם את מחשבותיו שלו.

סטלין הפרנואיד שפחד מיכולותיו האפשריות של וולף מסינג להשתלט על הבריה"מ אך הרגיש שיוכל להזדקק לו בעתיד כקלף סודי, החליט להמשיך לתת לו לחיות. ברגע שראה שאישיותו של מסינג צוברת פופולריות רבה מדי בבירה, מוסקבה, הוא החליט לשלוח אותו להופיע בהופעות מטעם הממשל במקומות הנידחים ביותר בבריה"מ. ב- 20 השנים הבאות הוא אכן בילה את זמנו במסע הופעות בכל רחבי בריה"מ. לאורך השנים הוא נחשב על ידי אנשים כמדיום קורא מחשבות, נביא ומאוחר יותר מרפא גורל.

באחד מהמופעים של וולף מסינג וסילי סטלין, בנו של יוסיף סטלין ושר הספורט של בריה"מ, נכח כאורח כבוד. במהלך ההופעה שאל אותו וסילי מי תהיה המנצחת במשחק אליפות ההוקי קרח של בריה"מ. מסינג ביקש שקט באולם כדי שיוכל להתרכז ולנסות לענות על השאלה. ללא שום התראה מוקדמת הוא נתקף חרדה והצהיר שאינו יכול להמשיך עוד במופע בעודו יורד מהבמה לחדר ההלבשה. צוות התאטרון שלא הבין מה קורה יצא בריצה בעקבותיו. הם נבהלו למראה שנגלה להם בכניסתם לחדר ההלבשה של מסינג והתסתלקו ללא מילים מיותרות. מסינג החזיק לידו שפרפרת בצבע אדום של טלפון חירום שסטלין ביקש לתת לו כדי שיוכל ליצור אתו קשר במצבי חירום וביקש מהצד השני לדבר עם יוסיף סטלין. פקיד הקרמלין חשב שהוא משוגע כאשר דרש בתוקף לדבר עם סטלין מיידית. הפקיד איים והוכיח את מסינג בעוד שמסינג מנסה להרגיע אותו והסביר לו שמדובר בבנו של יוסיף סטלין, וסילי. פקיד הקרמלין ביקש ממסינג להמתין על הקו. הוא חזר עם הבשורה שנקבעה לו פגישה עם סטלין יום למחרת.

וולף מסינג הגיע לביתו של סטלין בקרמלין בשעה שנקבעה לו והובא בפני סטלין שישב מאחורי שלוחן עבודתו. וולף מסינג ניסה להסביר בסערת רגשות על המראה שנגלה בראשו כשניסה לענות לוסילי, בנו, אם קבוצתו תנצח או תפסיד במשחק של אליפות בריה"מ בהוקי קרח. המטוס שיוביל את שחקני הקבוצה ואת בנו למשחק האליפות עתיד להתרסק, יש למנוע מהם לטוס הוא טען בתוקף. סטלין הסקרן שהסתכל על מסינג כעל משוגע חשב לכמה רגעים. הוא החליט להתקשר לכמה גורמים בחירים להם הורא לא לשלוח את בנו, וסילי, יחד עם קבוצת ההוקי שלו במטוס אלא להורות לו לנסוע ברכבת. סטלין הסתכל על מסינג בנחת ואמר שהוא יכול ללכת עכשיו. וולף מסינג שאל את סטלין למה הוא שולח את קבוצת ההוקי במטוס, הרי הוא אמר לו שהוא עתיד להתרסק ויש להצילם. סטלין אמר כי הוא רוצה לראות אחת ולתמיד שהוא אינו מדבר שטויות. למרות תחינותיו של מסינג וניסיונות השכנוע הכושלים לא הצליח מסינג לגרום לסטלין לחזור בו. רגשות אשמה על טרגדיית התרסקות המטוס של קבוצת ההוקי ליוו את מסינג עד סוף ימי חייו.

בשנת 1953 מסינג ניבא לסטלין את מותו באופן אישי, תוך תחינה להפסיק את רדיפת היהודים ברוסיה.

וולף מסינג מת במוסקבה מאי ספיקת כליות ובצקת ריאות ב-8 בנובמבר 1974 בשעה 11. לדברי אשתו, הוא ידע את התאריך המדויק ואת הזמן של מותו שנים רבות לפני שזה אכן קרה. הוא זכה לקבורה של גיבור לאומי של בריה"מ וקיבל מעמד של אומן לאומי.

לסיכום, כאלו החולקים על הגרסה של סיפורו של מסינג צריכים לדעת שגם אם וולף מסינג לא היה אלא קוסם מיומן במיוחד, הוא עדיין חיי חיים מרתקים ומלאי הרפתקאות. להוליך שולל את סטלין ולרכוש את אמונו אינה משימה קלה בכלל במיוחד כשעל הכף מונחים לעתים קרובות חייך ולא רק שמך הטוב.

מי שמחפש היגיון בכוח יכול להסתכל על וולף מסינג כעל דוויד קופרפילד או דוויד בליין (קוסמים מפורסמים) של זמנו, שהועסק על ידי סטלין על מנת לעלות את מורל האומה בזמן מלחמה ולשם מטרות תעמולה אחריה.